תהליך אגירת מים במאגרים באופן בר-קיימא מתחיל בהבנת הצרכים המקומיים של האוכלוסייה והסביבה. יש לבצע הערכה מעמיקה של כמות המים הדרושה, סוג השימושים המיועדים (חקלאות, שתייה, תעשייה) ותנאי האקלים המקומיים. התחשבות בגורמים כמו עונות השנה, משקעים ממוצעים וניהול משאבים קיים היא הכרחית לצורך תכנון נכון.
חקלאות הידרופונית היא שיטה לגידול צמחים במים מזוננים, ללא שימוש באדמה. בשיטה זו, שורשי הצמחים מקבלים את כל החומרים המזינים הדרושים להם ממי הגידול, המאפשרים גידול מהיר ויעיל. זו שיטה שמזמינה קהילות מקומיות לאמץ גישות חדשניות לחקלאות, ומאפשרת לייצר מזון איכותי גם במקומות שבהם האדמה אינה מתאימה לגידול צמחים.
ייצור מזון, ובפרט בשר, הוא תהליך הדורש משאבים רבים, כולל מים. המים הנדרשים לייצור קילוגרם בשר עירוני הם מרכיב מרכזי שעשוי להפתיע רבים. תהליך הגידול של בעלי חיים, האכלה, טיפול והכנה דורש כמויות גדולות של מים, ולא תמיד ברור לאנשים כיצד מתבצע החישוב הזה.
שפכים תעשייתיים הם תוצרי לוואי של תהליכי ייצור בתעשיות שונות, כגון תעשיית הכימיה, המזון והטקסטיל. הם מכילים חומרים כימיים, מתכות כבדות, ומזהמים ביולוגיים, אשר עשויים להשפיע על הסביבה בצורה משמעותית. כאשר שפכים אלו לא מנוהלים כראוי, הם עלולים לחדור למקורות מים ולפגוע באיכות המים של נחלים, דבר שיכול להוביל להשלכות חמורות על המערכת האקולוגית המקומית.
זיהום מי תהום הוא בעיה עולמית שמקורה במגוון פעילויות אנושיות, ובפרט בחקלאות. השימוש הנרחב בחומרי דישון וחומרי הדברה משפיע על איכות המים התת-קרקעיים. כאשר חומרים אלו חודרים לאדמה, הם יכולים להגיע למקורות מים ולפגוע באיכותם, דבר שיכול להשפיע על בריאות הציבור והסביבה.
